Avodah Zarah 37

Kapitel 37

א אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה שרשעים היו שנאמר (בראשית יא, ד) הבה נבנה לנו עיר ובדרך חטאים לא עמד שלא עמד בעמידת סדום שחטאים היו שנאמר (בראשית יג, יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד

1 das ist unser Vater Abraham, der nicht nach der Gesinnung der Leute des Zeitalters der Spaltung gegangen ist, denn sie waren gottlos, wie es heißt: wohlan, wir wollen uns eine Stadt bauen. Und auf dem Wege der Sünder nicht steht, der nicht unter den Leuten von Sedom gestanden hat, denn sie waren Sünder, wie es heißt: und die Leute von Sedom waren überaus schlecht und sündhaft vor dem Herrn.

ב ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו שנאמר (שופטים טז, כה) ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו

2 Und auf dem Sitze der Spötter nicht sitzt, er saß nicht zusammen mit den Philistern, weil sie Spötter waren, wie es heißt: als sie nun guter Dinge waren, riefen sie: Laßt uns Šimšon holen, daß er uns belustige.

ג (תהלים קיב, א) אשרי איש ירא את ה' אשרי איש ולא אשרי אשה א"ר עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש ר' יהושע בן לוי אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש

3 Heil dem Manne, der den Herrn fürchtet; heil dem Manne und nicht heil der Frau? R. A͑mram erklärte im Namen Rabhs: Heil dem, der Buße tut, solange er noch ein Mann ist. R. Jehošua͑ b. Levi erklärte: Heil dem, der sich seines Triebes wie ein Mann bemächtigt.

ד במצותיו חפץ מאד אר"א במצותיו ולא בשכר מצותיו והיינו דתנן הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס

4 An seinen Geboten so recht seine Lust hat; R. Elea͑zar erklärte: An seinen Geboten, nicht aber an der Belohnung seiner Gebote. Das ist es, was gelehrt wird: Er sagte: Seid nicht wie Knechte, die dem Herrn dienen in der Absicht, einen Lohn zu erhalten, sondern wie Knechte, die dem Herrn dienen, ohne die Absicht, einen Lohn zu erhalten.

ה כי אם בתורת ה' חפצו א"ר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ שנאמר (תהלים א, ב) כי אם בתורת ה' חפצו

5 Sondern an der Lehre des Herrn seine Lust hat. Rabbi sagte: Der Mensch lernt aus der Tora nur das, wozu sein Herz Lust hat, denn es heißt: sondern an der Lehre des Herrn seine Lust hat.

ו לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא סליק ספרא לוי אמר לייתו [לן] משלי ר"ש ברבי אמר לייתו [לן] תילים כפייה ללוי ואייתו תילים כי מטו הכא כי אם בתורת ה' חפצו פריש רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ אמר לוי רבי נתת לנו רשות לעמוד

6 Levi und R. Šimo͑n b. Rabbi saßen vor Rabbi und lasen Schriftabschnitte; als das Buch zuende war, wünschte Levi, daß man das Buch der Sprüche hole, R. Šimo͑n b. Rabbi aber wünschte, daß man das Buch der Psalmen hole; endlich besiegte er Levi, und man holte das Buch der Psalmen. Als sie herankamen an die Stelle: sondern an der Tora des Herrn seine Lust hat, zog Rabbi sich zurück und sprach: Ein Mensch lernt aus der Tora nur das, wozu sein Herz Lust hat. Hierauf sprach Levi: Meister, du hast mir nun aufzustehen erlaubt.

ז אמר ר' אבדימי בר חמא כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו אמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו

7 R. Evdämi b. Ḥama sagte: Wenn jemand sich mit der Tora befaßt, so erfüllt ihm der Heilige, gepriesen sei er, seine Gelüste, denn es heißt: sondern an der Tora des Herrn seine Lust hat. Raba sagte: Der Mensch lerne aus der Tora stets nur das, wozu sein Herz Lust hat, denn es heißt: sondern an der Lehre des Herrn seine Lust hat.

ח ואמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה

8 Ferner sagte Raba: Anfangs trägt [die Tora] den Namen des Heiligen, gepriesen sei er, und nachher trägt sie seinen Namen, denn es heißt: an der Lehre des Herrn seine Lust hat und Tag und Nacht über sein Gesetz nachsinnt.

ט ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה

9 Ferner sagte Raba: Zuerst lerne man die Tora und nachher grüble man darüber nach, denn es heißt: Tora des Herrn, und nachher: über seine Tora nachsinnt.

י ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קיט, כ) גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה

10 Ferner sagte Raba: Stets lerne der Mensch, obgleich er es vergißt, und obgleich er nicht weiß, was er spricht, denn es heißt: meine Seele reibt sich vor Verlangen, es heißt reiben und nicht mahlen.

יא רבא רמי כתיב (משלי ט, ג) על גפי וכתיב (משלי ט, יד) על כסא בתחלה על גפי ולבסוף על כסא

11 Raba wies auf einen Widerspruch hin: es heißt: auf den Gipfeln, und es heißt: auf dem Stuhle!? Zuerst auf den Gipfeln und nachher auf einem Stuhle.

יב כתיב (משלי ח, ב) בראש מרומים וכתיב עלי דרך בתחלה בראש מרומים ולבסוף עלי דרך

12 Es heißt: oben auf den Anhöhen, und es heißt: am Wege!? Zuerst oben auf den Anhöhen und nachher am Wege.

יג עולא רמי כתיב (משלי ה, טו) שתה מים מבורך וכתיב ונוזלים מתוך בארך בתחלה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך בארך

13 U͑la wies auf einen Widerspruch hin: es heißt: trinke Wasser aus deiner Zisterne, und dagegen heißt es: und das Hervorquellende aus deinem Brunnen!? Zuerst trinke Wasser aus deiner Zisterne, und nachher das Hervorquellende aus deinem Brunnen.

יד אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא מאי דכתיב (משלי יג, יא) הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבה

14 Raba sagte im Namen R. Seḥoras im Namen R. Honas: Es heißt: erhastetes Vermögen mindert sich, wer aber händeweise sammelt, der vermehrt; wenn jemand seine Tora bundweise zusammenträgt, so nimmt sie bei ihm ab, wenn er sie aber händeweise sammelt, so nimmt sie zu.

טו אמר רבא ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה אמר רב נחמן בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידי

15 Rabba sagte: Die Jünger wissen dies und lassen es unbeachtet. R. Naḥman b. Jiçḥaq sagte: Ich tat so, und sie blieb mir erhalten.

טז אמר רב שיזבי משמיה דר"א בן עזריה מאי דכתיב (משלי יב, כז) לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי

16 R. Šezbi sagte im Namen des R. Elea͑zar b. A͑zarja: Es heißt: nicht brät Betrug seinen Fang; der trügerische Jäger hat kein langes Leben.

יז ורב ששת אמר צייד הרמאי יחרוך כי אתא רב דימי אמר משל לאדם שצד צפרין אם משבר כנפיה של ראשונה כולם מתקיימות בידו ואם לאו אין מתקיימות בידו

17 R. Šešeth erklärte: Der trügerische Jäger brät. Als R. Dimi kam, sagte er ein Gleichnis: Wenn jemand Vögel fängt, und ihnen einzeln die Flügel bricht, so bleiben sie ihm alle erhalten, wenn aber nicht, so bleiben sie ihm nicht erhalten.

יח (תהלים א, ג) והיה כעץ שתול על פלגי מים אמרי דבי ר' ינאי כעץ שתול ולא כעץ נטוע כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם

18 Er ist wie ein an Wasserläufen gesetzter Baum. In der Schule R. Jannajs sagten sie: Wie ein gesetzter Baum, nicht aber wie ein gepflanzter Baum. Wer das Gesetz von nur einem Lehrer lernt, sieht nie im Leben ein Zeichen des Segens.

יט אמר להו רב חסדא לרבנן בעינא דאימא לכו מלתא ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם שבקוהו ואזול קמיה דרבא אמר להו הני מילי סברא אבל גמרא מרב אחד עדיף כי היכי

19 R. Ḥisda sprach zu den Jüngern: Ich möchte euch etwas sagen, nur fürchte ich, ihr werdet mich verlassen und fortgehen: Wer die Tora bei nur einem Lehrer lernt, sieht nie im Leben ein Zeichen des Segens. Darauf verließen sie ihn und gingen zu Raba. Da sprach er zu ihnen: Dies gilt nur von der Erläuterung, die traditionelle Lehre aber lernt man besser bei einem Lehrer,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel